3 חלומות ראשונים היו לי כשהייתי קטנה: להיות מורה, להיות חנה סנש ולהתחתן – לאו דווקא בסדר הזה. גדלתי בבני ברק, משפחה חרדית 'מודרנית', יש לי עוד 3 אחים ואחות, ו-26 אחיינים, אולי 27, איבדתי את הספירה:) + אני דודה רבה!

מגיל קטן נשאתי איתי כאב ששאפתי למצוא לו תרופה, ולקחו לי הרבה שנים להכיר בכלל בזה שהכאב הזה קיים; תמיד פשוט חשבתי שאני בעייתית, לא בסדר, לא מתמידה, מקולקלת.

–

אני לאה, בת 35 וגרה בתל אביב.

אני מתרגלת ומלמדת יוגה, ואוהבת לשלב את החקירה של הנפש בעבודה עם הגוף, ובעבודה עם הגוף לערבב בין סגנונות וגישות: ויניאסה יוגה, איינגר יוגה, ריצה, עבודת כוח וסתם משחקים של תנועה מול המראה – ככה למדתי להזיז את האוזניים.

לא הייתי כזאת מגיל צעיר; התשוקה לגוף תמיד הייתה אבל לא ידעתי את הדרך לשם. ליוגה הגעתי במקרה סביב הריצות הארוכות ולריצות הארוכות הגעתי מתוך כאב שיום אחד היה מספיק חזק בשביל לגרום לי לרוץ. בסוף המשכתי ליוגה ושם מצאתי את המקום שלי ונשארתי. התמדתי.

–

היוגה בשבילי היא דרך – דרך שמאפשרת לי להתפתח ולהשתנות אבל גם להרגיש בסדר כמו שאני עכשיו – היא מראה שמשקפת לי את האזורים המתים אליהם אני עיוורת – היא לועסת לי את העולם כדי שאוכל לעכל אותו – היא מגרש משחקים, שק איגרוף ומעיין נובע של פניני תודעה בהירה דקה ומעודנת – היא מקום אינטימי משלי, מאתגרת את האוטומטים שלי, נותנת לי משמעות ומאפשרת לי לגלות את אלוהים בתאים של הגוף, בנימים של הנפש, בנשימה, במערות נסתרות שמתרגול לתרגול אני מגלה בתוכי – 

זאת היוגה בשבילי, והלוואי ודרך התרגול איתי היא תהיה כזו גם בשבילכן.ם.